בראש ובראשונה, בספר דברים ט''ז, 18, כתוב:
יח שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר אֲ-דוֹנָי אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.
יט לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
כ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲ-דוֹנָי אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
הנוהל המפרט את התנאים והמגבלות לשימוש במצלמות גוף, את כללים בנוגע לשימוש בחומרי התיעוד, שמירתם, הגישה אליהם ותקופות אגירתם ומחיקתם וכן מגדיר את תחומי האחריות, ההדרכה וההסמכה לשימוש במצלמות גוף ואת החובות הנלוות לכך.
חוק העונשין, התשל"ז-1977, הוא לבו של המשפט הפלילי במדינת ישראל. ביותר מ-500 סעיפיו מפרט החוק תחילה את עקרונות המשפט הפלילי, ולאחר מכן הוא מונה סדרה ארוכה של עבירות פליליות ועונשים עליהן.
מכונה גם "חוק האח הגדול"[1], מסדיר דרכים שונות של משטרת ישראל ורשויות אכיפה אחרות לקבלת מידע אודות נתוני תקשורת. במהלך החקיקה ספגה הצעת החוק ביקורת קשה מצד קשת רחבה של גורמים. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ב-11 ביולי 2006, החוק אושר בכנסת ב-17 בדצמבר 2007.
המעצר מתבטא בכליאתו, הזמנית בדרך כלל, או בהגבלת תנועותיו של אדם. המעצר מבוצע על ידי שליחי שלטון, שוטרים, וגם בעלי תפקידים אחרים שהוסמכו לכך ע"י החוק. המעצר מבוצע על פי צו או אף ללא צו, בנסיבות בהן החוק מאפשר זאת. המעצר מהווה פגיעה חמורה בזכויות הפרט, לכן,השימוש בכלי זה מוגבל מאוד, הן בנסיבות בהן הוא מופעל והן באורכו.
חוק זה מסדיר את הכללים העיקריים לניהול משפט פלילי, החל מהליכים מקדמיים - תלונה וחקירה, העמדה לדין, גילוי חומר הראיות, ייצוג בעלי הדין; עבור בניהול המשפט עצמו: טענות מקדמיות, הקראת כתב האישום לנאשם, תשובת הנאשם לאישום, סדרי הוכחת האשמה, הכרעת הדין וגזר הדין; ולבסוף - הליכים שלאחר פסק הדין: סדרי ערעור, דיון נוסף, משפט חוזר ועוד.
פקודת הראיות מרכזת מערכת כללים אשר קובעת איזו אינפורמציה מותר להביא בפני מערכת המשפט וכיצד יש להביא את האינפורמציה הזו.
פקודת הראיות מרכזת מערכת כללים אשר קובעת איזו אינפורמציה מותר להביא בפני מערכת המשפט וכיצד יש להביא את האינפורמציה הזו.
פקודת הנזיקין [נוסח חדש] היא פקודה (דהיינו חיקוק של המחוקק המנדטורי, אשר נקלט במשפט הישראלי כבעל מעמד שווה לחוקי הכנסת) המסדירה את יסודות דיני הנזיקין בישראל, וקובעת את עוולת הרשלנות, ואת עוולת הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת.פקודת הנזיקין היא נוסח חדש של פקודת הנזיקין המנדטורית משנת 1947.
חוק העונשין, התשל"ז-1977, הוא לבו של המשפט הפלילי במדינת ישראל. ביותר מ-500 סעיפיו מפרט החוק תחילה את עקרונות המשפט הפלילי, ולאחר מכן הוא מונה סדרה ארוכה של עבירות פליליות ועונשים עליהן.
חוק יסוד שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל. החוק קובע את כבוד האדם ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד, שהתקבל כ"מגילת זכויות האדם" של המשפט הישראלי.
חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית.
החוק המרכזי המסדיר את סוגיית הזכות לפרטיות בישראל. החוק מקיף את כל תחומי הגנת הפרטיות, ונוגע לתחומי משפט שונים. הוא מגדיר מהי פגיעה בפרטיות ובאילו מצבים היא מוצדקת.
זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות בה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה אחת או יותר, כמפורט בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים.
חוק זכות יוצרים, תשס“ח -2007, החליף את פקודת זכות יוצרים מ-1924, וחוק זכות יוצרים מ-1911, כפי שתוקנו במשך השנים, ומטרתו להגן בזכות יוצרים על יצירה מקורית ויצירות נגזרות שלה וזאת אם היצירה פורסמה לראשונה בישראל.
העיסוק בתחום חקירות ובילוש מוגדר במסגרתן של תקנות אתיות, שהותקנו במסגרת חוק החוקרים הפרטיים.
לפי חוק החוקרים הפרטים אסור לחוקר פרטי להתנות את גובה שכר טרחתו לפי הצלחה בתיק, כלומר הלקוח משלם לפי שעות עבודה ללא שום קשר להצלחה.
חוק הבוררות, קובע דרך ליישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט. אבן הבריח עליה נשען חוק הבוררות היא הסכמת הצדדים לפנות לפתרון מהיר ויעיל של הסכסוך בפני בורר.
בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי הדין בנאמנות ועל-פי כל הכללים הקבועים בחוק.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, הוא חוק שבא לשלב ולרכז מספר חוקים לכדי חוק אחד:
חוק השופטים, התשי"ג-1953, חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו-1976,
פקודת הרשמים (נוסח חדש), התשל"א-1971.
054-4212424
יש לסובב את המסך לתצוגה מלאה של האתר
